דולומיטיים איטליה קיץ 2025 - החיים הם אוסף של חוויות וזכרונות

31 Jul

31Jul

אחרי שנה נוספת של מלחמה, מספר טיסות שבוטלו בדרך, היננו כאן...שוב, באחד המקומות היפים ביותר בעולם לדעתי.

לפני שלוש שנים היינו באזור אחר בדולומיטיים (אפשר לקרוא על הטיול ההוא כאן) עם החברים AKA 'הבלכנרים' ונשבעתי שנחזור לטיול השלמות. הבטחות נועדו לקיים...

מתחילה כהרגלי בבריף ואח"כ מרחיבה למי שמעוניין (סה"כ 14 ימי טיול נטו):

✈️ טיסת אל על לונציה

🚘 רכב ביורופקאר דרך אופרן

🛏️ מלון 1: Hu Venezia camping in towm

🛍️ הצטיידות: Decathlon Produzione Italy

🏞️ אגם Lake Völser Weiher

🛏️ מלון 2: Dining & Living Brixen

🔭 תצפית מכנסיית סנטה מגדלנה

👣 שיטוט בסמטאות ברסנונה/בריקסן

🚡 רכבל plose

🥾 מסלול Woodywalk

♨️ בריכות Aquarena

🛍️ קניון outlet center Brenner

🥾 נקיק Gilfenklamm

🚡🥾 סשדה Seceda

🚡🥾 Alpe di suisi- אלפ דה סויזי

🌄 Monte pana הר למשפחות

🥾 Adolf-Munkel-Weg - cinema delle odel

🚗 נסיעה לכיוון המלון הבא לשבוע הקרוב

🛌 מלון חווה Biohof Untergrober

🏞️ אגם טובלאך Dobbiaco

🏞️ אגם Durrensee/ Landro

🔭 תצפית Vista Panoramica Tre Cime Lavaredo

🔺 פירמידות האדמה Piramidi di Terra a Perca

💦 מפלי ריבה/ ריינבאך Cascate di Riva

🏞️ Lago di Braies

🏞️ Lago di Sorapis

👣 קורטינה ד'אמפצו Cortina d'ampezzo

🔭🥾 תצפית Punto Panoramico Cadini

👙 Lago di landro שחיה באגם

🥾 Prato Piazza רמה אלפינית

👣 שיטוט ופסטיבל ב San Candido

🚡 רכבל ל- Monte Helm/ Elmo

🚡 רכבל ל- Stiergarten

👙 בריכה טבעית Naturbadeteich Toblach

Laghetto naturale di Dobbiaco

🚡 רכבל ל- Monte Hounold/Baranci

👙 בריכה Freibad Panorama Welsberg

Piscina all'aperto Panorama

🚡🥾 רכבל Croda rossa

🏞️ Lago d'Anterselva

♨️ Cron4

🔭 Punta panoramico Lago di Santa Caterina

🏞️ אגם Lago di Cadore

👣 ונציה

*****

עד כאן הבריף ועכשיו לחפירות עבור שמעוניין להעמיק:

יום 1 יום הטיסה:

כהרגלנו בקודש לקחנו טיסה שנוחתת בערב, לא צריך לקום באמצע הלילה ולהגיע סהרוריים... קמים בבית, עובדים קצת, סידורים, נוסעים לשדה, טסים, נוחתים, לוקחים רכב, נוסעים כמה דקות והולכים לישון.

למחרת קמים בחו"ל, רכב בחניה ואפשר לצאת לדרך....

מלון Hu

כרבע שעה משדה"ת מרקו פולו הוא למעשה אתר קמפינג משוגע עם בריכה, בר מסעדה, חנות נוחות וכנראה עוד הרבה דברים... בהלוך היינו פה רק כדי לשים את הראש אחרי הטיסה:

הגענו לקראת 23:00, הספקנו להזמין פיצות משגעות ומעט אלכוהול בכוסות פלסטיק כיאה לאתר קמפינג חחח וצנחנו לישון. אמורים לחזור ללילה האחרון של הטיול באותו מלון, אבל אני עדיין שוקלת: האתר מקסים אבל הדירה היא בסוף מעין קראוון, לא נוח כל כך כך ויש מצב שאשנה מלון ללילה האחרון למרות שכבר הזמנו...

(הם רואים לוגו למלון, אנחנו רואים סמל חטופים.... מטיילים אבל לא שוכחים!)

יום 2

נסיעה מונציה לדולומיטיים -כוכב ראשון

נסיעה מונציה לכיוון הדולומיטיים והדירה שלנו לשבוע הקרוב עוברת ב...

דקתלון כמובן :( ועוד כמה עצירות לקפה ופיפי.

אגם Volser Weiher

לצהריים עצרנו באגם המקסים הזה. מחנים בחניון מסודר תמורת כמה יורו לזקנה בכניסה. יורדים משהו כמו רבע שעה ומגיעים לאגם רגוע עם נוף להרים לשתי מסעדות.

כל מה שהזמנו ב- Schwimm-Hütte Völser Weiher היה טעים, מזג האוויר ואווירת השיזוף על האגם רק הוסיפה לתענוג.

משם המשכנו למלון שישמש לנו בית לשבוע הקרוב

Dining & Living Alpenrose

מעל ברסנונה הידועה בכינויה האוסטרי בריקסן (לכל מקום באזור הזה 2 שמות: איטלקי ואוסטרי) מרחק 6 דקות מסיעה במעלה גבעה ממרכז העיירה שוכנת המסעדה ובית הדירות המקסים הזה. המקום מנוהל על ידי משפחה והכל מאוד נוח ונעים.

כשהגענו בצ'ק אין עשו לארבעתנו כרטיסי אורח של האיזור שנשלחו עם qr קודים למייל ומקנים לנו הטבות בסביבה.

חשבנו שבזאת סיימנו את היום, אבל מאחר ומדובר בי, ומאחר ומזג האוויר מצוין, ומאחר וממחר צפוי גשם ומאחר ובקיץ האירופאי מחשיך מאוחר, שאלתי מי זורם להרפתקאת ערב בנוף חלומי בשעה הטובה ביותר ביום, ולהפתעתי כולם זרמו איתי ותוך פחות מרבע שעה התנענו ונסענו . השעה בערך 18:30. תוך כחצי שעה אכן הגענו למקום חלומי בשעה הטובה ביותר ביום!

תצפית מעל כנסיית St. Magdalena

חנינו את הרכב (תשלום במכונה אוטומטית 4 יורו) בחניון P2 יחסית קרוב לתחילת המסלול שמתפתל במעלה גבעה ירוקה מידיי ומשקיף על הנוף מנקודת המבט של הכנסיה.

העלייה שאורכת כרבע שעה לא קלה, בטח שלא בסוף יום אבל המראה של הרי האודל הפסיכים אליהם נחשפנו כבר מהחניה נותנים תמריץ רציני.

שם ליד הכנסיה עשינו איזה מיליארד תמונות וירדנו חזרה יחד עם הטפטוף המרענן שגם נתן לנו קשת כתוספת לנוף המושלם הזה...

אי אפשר לתאר באמת עד כמה הספוט הזה מטריף ובאמת לא מהעולם הזה, פשוט אי אפשר!!!

אם ככה התחיל היום הראשון במסע אני תוהה מה יהיה הלאה:)

יום 3 (יום שישי) אזור ברסנונה

ידענו שלפני התחזיות יומיים גשומים לפנינו. אז לא בניתי משהו מסובך, גם ערב שישי, אני צריכה לבשל וכו' וחשבתי על שיטוט בברסנונה שעוד לא הכרנו כי המלון על הגבעה הרי...

וכך, בעודנו משוטטים בסמטאות האירופאיות המקסימות, בין רוכבי האופניים המקומיים שמתניידים שם כך על דו גלגלי בכל גיל ולכל מקום (ונראים כאילו יצאו הרגע מז'ורנל), מה אני שמה לב? שאין גשם, ושנעים ושלמה פאקינג לבזבז יום כזה ולא לעלות מיידית על רכבל לאיזו פסגה???

רכבל Plose

אחרי 2 דקות של תהייה חזרנו לרכב, התנענו ונסענו לרכבל הקרוב. נסיעה במעלה ההר של כרבע שעה ממרכז העיר, כל העמק נפרש בפנינו ולהפתעתנו כשהגענו שום תור ושום כלום. חניה חינמית וטיק טק אנחנו על הרכבל!

כרטיס האורח שקיבלנו מהמלון הקנה לנו נסיעה חינמית הלוך ושוב וכל מה שהיינו צריכים זה לסרוק את ה qr קודים במכונה שבכניסה לקרונות.

הרכבל סגור אך תלול וארוךךך לא לבעלי לב חלש!

למעלה נוף משוגע, אין מה לדבר, אוויר הרים צלול כיין ושאר אטרקציות כיד המלך: מגלשות אלפניות, ירידה בתלת אופן אפילו דיווש בלופ על אופניים עם רתמה על האות o בשלט של ה plose.

נטשנו את כל השטויות והמסעדות מאחור והמשכנו לכיוון מסלול למשפחות:

Woodywalk

כרבע שעה הליכה מתחנת הרכבל בו ירדנו מתחיל מסלול שהונגש לילדים על כל מיני מתקני עץ וקישוטים מקסימים. מאחר וגם אנחנו ילדים בני 13, 15, 45 ו-52 נהננו מהמסלול לא פחות מבני השלוש ובחרנו לעשות אותו מעגלי. לקח לנו כשעה וחצי עם מליון עצירות לצילומים ומנוחה.

יש למעלה בהר עוד מלאאאאא אופציות לטיולים, רכבלים נוספים לפסגה ופעילויות שבטח יכולות להספיק ליומיים נוספים, אבל, אנחנו לא נוהגים להתגרות בגורל, והרי אמרו גשם והתחיל להיות מעונן, ולא בא לנו להתיקע ברכבל התלול והארוך בזה בזה סופה אז עם טעם של עוד ירדנו חזרה לרכב בדיוק כשהתחיל הגשם...

עם החזרה לברסנונה הגשם הפך למבול וכשחנינו בחניון של פארק המים ממש התקשינו לצאת מהרכב מבלי להיספג ממש!

Aquarena פארק מים

אין דבר שאני אוהבת יותר מפארק מים כשבחוץ גשום ואפור, כך שזה היה ממש אבל ממש תזמון מושלם וגם חינם!!!!

כן כן, גם לכאן כרטיס האורח שקיבלנו במלון הקנה לנו 3 שעות כניסה חינם שלגמרי הספיקו לנו כדי להינות מבריכות, ג'קוזי, בריכה עם מים מסתובבים, מגלשה ואפילו פיצות וצ'יפס במזנון.

עייפים ומרוצים פרשנו לדירה לנוח ולהכין ארוחת שישי.

עד כאן להיום. שבת שלום

יום 4 : שני קניונים ביום אחד גשום:)

טוב הגשם הגיע ולא הפסיק מהלילה. כל הנוף נמחק מאחורי ערפל כבד וסמיך, מטפטף בלי הפסקה וקריר...

אז מתחנו את הבוקר עד הצהריים כי ראינו בתחזית הפוגה מסוימת לקראת 15:00.

קניון outlen center Brenner

בצהריים נסענו ליטרלי על הגבול עם אוסטריה שם שוכן קניון עודפים ובו בעיקר מותגים מקומיים, יש גם בינלאומיים, אבל, לא התרשמנו לא מהמחירים ובטח שלא מאנשי המכירות והלקוחות שכפי שניתן לצפות מקניון במעבר גבול מורכב בעיקר ממהגרים ובני דודים.

בכל זאת הצלחנו לבזבז קצת: כרמל התחדש בנעלי ספורט ואני בשוקולדים האהובים עליי Lindet בטעמים שאין למצוא בארץ...

בעיקר הצלחנו למרוח שעה קלה עד שאכן הגשם סוף סוף פסק ובאופן מפתיע אפילו השמים התבהרו והשמש יצאה אלינו בדיוק כשהגענו ל

קניון נקיק Gilfenklamm

חנינו את הרכב Parkplatz Sportzone & Gilfenklamm ותוך כעשר דקות הליכה הגענו לתחילת המסלול. בבודקה שבכניסה לא היה אף אחד (אולי בגלל השעה? הגענו ב-16:00) כך שפשוט נכנסנו ללא תשלום והתחלנו לעלות במעלה הערוץ המרשים ומלא המים הגועשים.

העליה שכוללת גשרוני עץ וברזל לקחה לנו קצת פחות משעה כולל עצירות להתפעלות וצילום ובסוף כשהגענו לקצה השני גילינו שפספסנו בדקה אחת את האוטובוס איתו תיכננו לחזור לרכב (מה זו הדייקנות הזאת של אוטובוס שאשכרה מגיע בזמן???)

עמדו בפנינו 2 אפשרויות:

או לחזור ברגל היה לוקח לנו כחצי שעה

או לחכות 40 דקות לאוטובוס הבא.

ואז הגיעה האופציה השלישית:

אחת העובדות שבדיוק יצאה מהמלון שצמוד לתחנת האוטובוס נכנסה לרכב, ואנחנו כמו משפחה חביבה ביקשנו טרמפ. משזאת הסכימה, קיבלה ברכב רק את יואב שנסע איתה כעשר דקות עד לרכב שהשארנו בחניון התחתון ותוך עוד עשר דקות עלה חזרה למלון לאסוף את שלושתנו.

אישית, אני לא מתחרטת על בחירת הכיוון, אבל למי שפחות בקטע של מאמץ עדיף לחנות דווקא למעלה צמוד למלון Gasthof Jaufensteg ולעשות את אותו המסלול בדיוק רק בירידה:)

בכל אופן זה מסלול קווי שאפשר לעשות הלוך חזור או לקחת אוטובוס מספר 319 לקצה בו בחרתם להשאיר את הרכב...

יום 5- סשדה!!!!

התעוררנו לבוקר שמשי נטול גשם וערפל וידענו שהיום זה היום זה לאחד הספוטיים ה-מרשמים של הטיול: עלייה להר Secada!

אחרי התארגנות של ארוחת בוקר וסידור תיק עם בגדים חמים ואוכל יצאנו לדרך אל עמק גרדנה.

הצלחנו להגיע ממש עם הפתיחה בשעה 8:30 בכוונה על מנת להימנע מתורי הענק הידועים של המקום

ואכן, מצאנו חניה בחניון של הרכבל עצמו P1 (הישג מרשים), רכשנו כרטיסים לכיוון אחד במחיר מופקע ותוך פחות מעשר דקות התחלנו בעלייה הכוללת 2 מקטעים:

רכבל ראשון: קרוניות של 8 אנשים שנוסע כעשר דקות. אחכ מחליפים לגונדולה שלוקחת עשרות אנשים ברכבל בשיפוע אללה יסתור שמביא לפסגה

שם, באמת נפער הפה כאשר מגיעים ויוצאים מתחנת הרכבל: כל פסגות האזור נפרסות ב 360 מעלות: העמקים, העיירות, הפסגות המושלגות עד אוסטריה ראינו. אין לתאר, באמת שווה כל שקל (כיוון אחד עלה 39 € למבוגר ו 19 € לנוער) .

מתחנת הרכבל יש עלייה בשביל מסודר של כרבע שעה ומשם עוד הליכה של כמה דקות אל עבר התצפית האייקונית להר המחודד ושיפוליו המוריקים.

נפעמים וקפואים, בזבזנו לפחות 50% מנפח הסוללה והאחסון שלנו בנייד על תמונות בעשרות פוזות אפשריות כי באמת שאי אפשר בלי.

שם בנקודה מסוימת יש עובד שגובה 5 יורו על להמשיך אל עוד נקודת צילום, אבל בשבילנו המראות המטורפים בהחלט סיפקו אותנו ולא הרגשנו צורך להמשיך שם.

לרוב, פה האנשים עושים אחורה פנה ויורדים חזרה ברכבל, אבל אנחנו בחרנו מראש יום יפה כדי לרדת את כל ההר הזה ברגל מכיוון אחר וזה מה שעשינו.

התחלנו בירידה לכיוון העיירה ירידה שלקחה לנו כשלוש שעות עם עצירות לקפה, שוקו ונשנושים

לאורך כל הירידה נתקלנו באנשים מכל הגילים עולים בכיוון ההפוך, ובאמת באמת שאני לא מצליחה להבין: איך אנשים בגיל של ההורים שלי או משפחות עם ילדים בני 3 עולים פאקינג הר שלם ועצום ברגל!!!! ובעיקר- למה?????

זו באמת חידה... אנחנו מהירידה חזרנו מפורקים, אך ללא ספק זה היה אחד הימים היפים והמהנים בטיול שלא יישכח לעולם!

הדרך ירידה מתצפית Seceda לעבר בקתת Troier Hütte שם עצרנו לשתות קפה, להתפעל מאלפקות, לשחק פינג פונג, להתנדנד ולהתפעם מהנוף הפסיכי שניבט משם על פסגת הר סמוך .

אחר כך המשכנו עד לבקתת Regensburgerhütte היפה שם אכלנו וצברנו כוחות כדי להמשיך בירידה עד העיירה St. Cristina ממנה לקחנו אוטובוס מקומי חזרה לעיירה אורטיזיי בה השארנו את הרכב (הנסיעה באוטובוס חינמית עם כרטיס האורח שקיבלנו במלון).

יום 6- אלפ דה סויזי

חיכינו לעוד בוקר נטול גשם ועננות גבוהה ומשזה הגיע, שוב הערתי את החבורה מוקדם כדי להגיע לפני השעה 9:00 לאחו האלפיני הזכור לנו לטובה מהטיול הקודם בדולומיטיים, וזה כי בשעה 9:00 הכביש נסגר וניתן לעלות רק ברכבל...

Compatsch

אחרי התארגנות בוקר בנוהל: חביתות, ירקות, קפה... יצאנו לכיוון האלפ דה סויזי ובדיוק בשעה 8:50 חנינו בחניון P1 שכידוע הוא הקרוב ביותר לנקודת ההתחלה...

בשעה 9:00 כאמור הכביש נסגר כך ששווה לחסוך עוד רכבל ולהגיע עד למעלה רק כדי...לקחת עוד רכבל!!!!

מהחניה יש אין ספור אפשרויות של מסלולי טיול, השכרת אופניים, אוטובוסים וכמובן רכבלים להמון המון פסגות, בקתות ונקודות מעניינות...

אחרי התלבטות לא קלה (ורגליים דואבות מאמש) תפסנו רכבל פתוח בכיוון אחד לנקודת

Panorama

שם בירידה מהרכבל הרגוע, המהיר והשווה כל שקל!!! (אם אני זוכרת נכון 8.5€ למבוגר 6€ למתבגרים) נמצא איך לא- Alpehotel Panorama שזה פשוט בספוט היפה ביותר בכדור הארץ!!! (חוץ מזה של אתמול, וזה של שלשום...)

הרי הדולומיטים המשוננים מקיפים מכל עבר, שמים כחולים, שמש מתחבאת מאחורי עננים, 2 אלפקות מגודרות בגדר עץ קטנה וכמובן כסאות נוף מתכווננים 360 מעלות וקפה משובח.

לקח איזה שעה, אבל בסוף בצלחנו להתקלף משם ולרדת את ההר ברגל חזרה לרכב, הירידה לוקחת כחצי שעה +-

הגענו למטה, אני מאודדדד רציתי להמשיך לכיוון אחר על האלפ דה סזויזי, הרי אנחנו כבר כאן, ויש מזג מושלם, והחניה גם ככה כבר עולה הון (איזה 30 €).. אז מה לא נמשיך באזור? לא!

המשפחה והרגליים שלי סרבו בתוקף ונאלצנו לזוז משם עד הפעם הבאה- יואב כבר פקד עליי להזמין חדר במלון ההוא לחורף כשמושלג. לרוב אני לא נוטה להתווכח עם בעלי...

התלבטתי איתי ועם עצמי לאן לאן לאן. מה כבר אפשר לעשות עם 4 זוגות רגליים

ג מ ו ר ו ת? אה..אני יודעת!

אכוון את הגוגל מפ לנעץ הבא שלי, הנסיעה תיחשב כהופגה, ואף אחד מבני הבית (והרגליים שלי) לא ישימו לב שעבדתי עליהם ושבעצם הגענו להר נוסף על שלל מסלוליו ואטרקציותיו! וכך היה:

Monte pana

האמת שלא שמעתי או קראתי עליו כמעט בכלל ואני בשום אופן לא מצליחה להבין איך או מדוע?

ממוקם בעמק גארדנה, קל להגיע ויש בו המון דברים לעשות!

Pana Raida Naturerlebnisweg

אחרי ששמנו אל הרכב בחניון P1 במעלה ההר (ניתן לעלות גם ברכבל כסאות קטנטן מ- S.Cristina שם סיימנו את המסלול הרגלי שירד מסשדה אמש) התחלנו במסלול מעגלי קליל- מסלול משפחות מעגלי פנה ראידה, יש כל מיני אטרקציות לאורך המסלול שמתאימות האמת לילדים קטנים יותר מהנוער שלי, אבל בהחלט הסתפקנו בנוף עוצר הנשימה שנשקף מכל עבר ומשלל פטריות בכל מיני גדלים וצבעים שצומחות שם כמו....פטריות אחרי הגשם חחחח

ואז חזרנו ומה אנחנו רואים מעל (לעוד) רכבל שעולה לעוד פסגה מטורפת? זיפ ליין עם זוג נערים צורחים בגובה מטורף שיורד מרכבל בערך עד אלינו לאזור החניה...

נחשו מה? כן כן, הם עלו...

וכמה כיף שהם כבר מספיק בוגרים בשביל לעלות על הרכבל הזה לבד, להסתדר למעלה ולחזור באומגה המשוגעת הזאת???

עלות התענוג לשניהם יחד 76€ הלוך רכבל חזור זיפ ליין.

עייפים ומרוצים מאוד החלטנו לסיים בשיא וכל מה שנשאר זה לאכול. אז חיפשתי ומצאתי מסעדה נהדרת מרחק 10 דקות נסיעה משם

Medel Ristorante Pizzeria

מסעדה היושבת בעמק, ההרים מסביב, פיצות נהדרות בקיצור מומלץ אך יקר עם כל מיני אקסטרות לחשבון כמו למשל על הלחם שהוגש בלי שהזמנו...

יום 7- היום שהוכתר כיפה ביותר!

חוזרים להתמקדות בעמק Val di Funes כ-40 דקות נסיעה מהמלון.

הבוקר לראשונה התנהל בעצלתיים: היינו חייבים לעשות כביסה לפני שעוברים מחר לבית השני שלנו. הבעיה היא שהמכונה הייתה תפוסה כלללל הזמן, ועד שהתפנתה וכיבסתי ותליתי היה כבר 10:30 בבוקר- כשעתיים שלא נאמר שלוש שעות אחרי שאנחנו רגילים לצאת. ואכן שילמנו על היציאה המאוחרת:

הגענו לעמק, הכל היה מפוצץ תיירים ומכוניות ובכלל לא איפשרו לנו לעלות עם הרכב עד לתחילת המסלול שלנו שממוקם ב

Zanser Alm

נשמענו למכווין התנועה האסרטיבי שעומד שם בכביש עם מטקה דו צדדית אדום/ירוק משל היינו בסרט משנות השבעים וחנינו באותו חניון בו חנינו כשהגענו לצפות בערב על כנסיית סנטה מגדלנה על רקע הרי האודל.

החניה עולה 4 € ליום, משלמים במדחן האוטומטי.

משם תפסנו אוטובוס מקומי שעולה בדיוק מהחניון לבקתה (קו 330) ממנה מתחיל הטיול שלנו (הנסיעה חינמית עם כרטיס האורח שקיבלנו מהמלון). למרות שהיו מליון אנשים האוטובוס הגיע דיי מהר ומיד אחריו עוד אחד כך שתוך כעשר דקות נסיעה הגענו ליעד.

שם, יוצאים אין ספור מסלולים בדרגות קושי ואורכים שונים. אנחנו בחרנו ב

Adolf -Munkel- Weg

המסלול מעגלי לקח לנו כארבע וחצי שעות כולל עצירות ואחת ארוכה במסעדה ושיזוף:

אמנם לא מסלול קליל, ואמנם הוא מתחיל בעליה של שעה, אבל הוא לוקח דרך היער ממש עד לתחילת ההרים וממשיך לאורכם, עובר דרך שטח פתוח עם נוף עוצר נשימה עד שמגיע לספוט שהוא ואוו שבאמת קשה להאמין שקיים פה אצלנו על הכדור:

Rifugio Odle - Geisleralm

שם, בבקתה האלפינית הזאת שלא ברור מאיפה לעזזל צצה לה פתאום באמצע היער למרגלות ההרים נמצא גן עדן, אתם שומעים? גן עדן!!!!

מסעדה בבקתה, מסביב,על הגבעה צופים להרים כסאות עץ מסתובבים 360 מעלות עם נוף שאי אפשר בכלל להתחיל להסביר אותו... יש גם כנה סוסים ומתקני משחקים לילדים קטנים.

המקום נקרא Cinema delle Odle- הקולנוע של הרי האודל. בחיי שאין סרט טוב מזה!!! ה- מקום היפה ביותר בטיול !

דגמנו את המסעדה, השירותים וכסאות השיזוף, נחנו, הצטלמנו התפעמנו והתחלנו בדרך חזרה.

כשהגענו גמורים גילנו שאוטובטוס למטה יגיע רק עוד כ 45 דקות אז כמו ילדים טובים התפצלנו לזוגות ותפסנו טרמפים עד האוטו. איזי פיזי- תוך רבע שעה הגענו לחניון בו השארנו את הרכב. נסענו חצי שעה לדירה, תקתקנו ארוחת ערב ו....קרסו איש איש ללפטופו...

ויהיה בוקר ויהיה ערב עבר השבוע הראשון.

מחר נוסעים לכוכב הבא- חווה אורגנית בה נגור עוד שבוע ונטייל בסביבה

יום 8

נפרדים מהמלון בו התארחנו 6 לילות ונוסעים לכוכב הבא גם הוא בדולומיטיים בכיוון צפון מזרח.

נסיעה של שעה וקצת הביאה אותנו לדירת האירוח בחווה המקסימה

Biohof Untergrober

ושוב, אין לתאר את הנוף, השקט, הירוק בגוונים שפשוט אין לנו, הרים מקיפים מכל כיוון, במבי אמיתי פראי יורד מהגבעה אומר שלום.....

בקיצור, מה אכתוב? חלום!

הדירה כמובן מהממת, מרגישה מהניילונים מרוב ניקיון, מאובזרת לחלוטין, ממוקמת היטב (9 דקות נסיעה מאגם בראייס).

יש בה את כל הפסיליטיס שצריך כולל גינה, נוף להרים שולחן פינגפונג וטניס שולחן, מדיח כלים ומארחת מקסימה!

לקח לנו כמה שעות להתאפס, מצאנו סופר קרוב שגם היה פתוח (משימה לא פשוטה מסתבר: סאיזורים האלה עושים סיאסטה לא רק במסעדות אלא גם בסופר- סוגרים בצהריים ופותחים שוב בערב..)

ואז יצאנו לחקור את הסביבה. בהתחלה נסענו למגלשות האלפיניות בסן קנדידו , אבל בקופות ציינו שעתיים וחצי תור כדי לרדת בגלישה וזה כמובן פחות התחשק לנו, אני עזבנו בהנחה שעוד נשוב באיזה בוקר עם הפתיחה כשיהיה פחות עומס.... משם נסענו ל

אגם טובלאך/ דוביאקו (2 שמות לכל מקום)

מחנים על שפת האגם, משלמים במדחן ויוצאים לסיבוב קצא לאורך האגם היפה.

שם יש 2 מסעדות (אנחנו הסתפקנו בקפה וטילון), ברווזים, ברבורים נוף של ההרים וצבע מטורף למים. בילנו שם שעה קלה והמשכנו ל

אגם לנדרו/ דורנסי Landro / Durrensee

עוד אגם יפייפה ונגיש, גם כאן חניה ממש על שפת האגם.

בדרך חזרה זיהינו ספוט מעניין ועצרנו כדי לגלות שבהלוך קליה צדקה וזיהתה את 3 הפסגות של לבראדו הלא הם Tre cime!!!

Vista Panoramica Tre Cime Lavaredo

פשוט עוצרים על הכביש ליד השלט והם נחשפים במלוא הדרם (או שליש הדרם במקרה הספציפי שלנו כי 2/3 מהפסגות הרי מכוסות בעננים...עדיין מרהיב!

עייפים ומרוצים חזרנו לדירה והתפנקנו במרק עגבניות שיואב הכין..

יום 9 - Val di Tures

את הבוקר פתחנו בנסיעה של כחצי שעה ל

Piramidi di Terra a Parce

הגענו והשארנו את הרכב ב P2 תמורת 4€ במדחן . היינו הראשונים בחניה . משם מתחיל מסלול תלול בעלייה של כחצי שעה אולי יותר עד שנגלה המחזה המוזר של פירמידות האדמה. אנחנו עדיין לא בטוחים שזה אשכרה אמיתי אבל לפי מה שכתוב מדובר בתופעה גיאולוגית שקיימת באזור.

בתכלס מדובר על תצורות סלע מאוד מיוחדות שלא ראינו בשום מקום אחר. בהחלט שווה את המאמץ. משם אני ממליצה לחזור על עקבותיכם בדיוק בדרך בה עליתם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת חחח (אנחנו עשינו מעגלי ירדנו מהפירמידות בשביל אחר, תלול ודורש קצת מאמץ... הנופים היו משגעים אבל זה האריך את הדרך בעוד כחצי שעה והוביל אותנו ל P3 משם חזרנו על הכביש חזרה ל P2 איפה שהשארנו את הרכב.

Rienbach wasserfalle Cascate di Riva

הגענו לקראת 12:00 וכצפוי כבר לא היה מקום בחניה הכי קרובה לתחילת המסלול, אז השארנו את הרכב ב P2 (גם שם היינו בין האחרונים) ושוב גילינו את החשיבות של יציאה מוקדמת לאטרקציות המרכזיות.

מגיעים לתחילת המסלול המאוד מתויר (ובצדק!) שם יש מסעדה ודוכני מזכרות ובנוהל מתחילים בעלייה. יש המון אנשים אבל זה דיי זורם.

3 המפלים מטורפים, גבוהים שוצפים וקוצפים אבל שום דבר לא הכין אותנו לכמה מגניב יהיה לחזור את כל הדרך למטה ב

Zip line

12€ למבוגר 10€ לילד והחוויה בין המגניבות שהיו עד כה יצאה לדרך.

אמנם היה קצת תור אבל הוא התקדם ממש מהר ותוך כרבע שעה חיברו אותנו לרתמות ישיבה ושיגרו אותנו למטה על גבי עמוד מתכת עילי מתפתל שאנחנו קשורים אליו . נסיעה מטורפת וארוכה- לקח כשש דקות. גובה מטורף, נוף יער והמפלים מתחתינו ואנחנו מעל עפים.

חוויה שאין לתאר! ארבעתנו נהנינו בטירוף!!!

בחזור עצרנו לפיצה נחמדה ב Kriander ממש על הדרך, והגענו לחדר לנוח טיפה, לעשות כביסה וכו'.

אחה"צ אחרי שירד קצת עומס החום, התנענו לנסענו 9 דקות ל

אגם בראיס Lago di Braies

אחרי השעה 16:00 אין צורך בהזמנת כניסה לרכב באתר, הדרך פנויה. הגענו ממש עד החניון של האגם, הפעם זה P4 משום מה ולא P1.... עלול החניה 10€ משלמים ביציאה במכונה האוטומטית.

המקום כצפוי סופר מתויר אך בצדק!

ומאחר והמשפט אומר 'ברומא התנהג כרומאי' ככה גם בבראיס! מיד שכרנו סירת עץ במחיר מופקע של 55€ וחתרנו אל האופק חחח

היה יום חם משהו סביב 30 מעלות, שמש בשנים בלי עננים. הצבעים של האגם השתנו בהתאם למיקום השמש ...חלום.

אחרי שעה באגם חזרנו תוך פחות מ -10 דקות ואמרנו לעצמנו שאולי נדגום את האגם שוב באיזה בוקר לראות אם השתנה...

יום 10- אגם סורפיס

הבוקר שמתי שעון לשעה 6:00 בבוקר! כן כן, קראתם טוב שש בבוקר בחופשה! למה אני עושה את זה לעצמי ולמשפחתי אתם שואלים? כי זה טיול של פעם בחיים, כי אנחנו לא אוהבים פקקים, כי לא בא לנו להוסיף למסלול עוד קילומטר או שניים כי אין חניה באוגוסט במקומות האטרקטיביים בדולומיטיים, כי זה ה-מסלול שחיכינו לו וגם כאן בדולומיטיים יש גל חום ומעל 30 מעלות וזה פחות כיף לעלות הר שלם בשמש ב 30 מעלות...

אז... כן! שמתי שעון לשש. אם להיות כנה התעוררתי כבר בחמש מרוב התרגשות לקראת היום הזה. הכנתי כריכים עם חביתה, שמתי תפוחים וסכין, מים בתיק... ובשעה שש וחצי משפחת סבג הייתה ברכב!!!

בשבע ועשרים כבר חנינו והתחלנו את המסלול המרגש ל

Lago di Sorapis אגם סורפיס

קליה ואני קראנו וחיכינו מאוד לראות אם האינסטוש לא מזייף והאגם הקרחוני הזה באמת נראה במציאות כמו במדיה.

קראנו שמדובר במסלול קשה ומסוכן, עם עליות ויתדות ומצוקים ו..... ואללה, האגם מ ט ו ר ף

המסלול? ממש ממש סבבה, לא כזה קשה (בטח שלא בהשוואה למה שעשינו עד היום).

הדרך הלוך מהחניה לאגם לקחה לנו שעתיים והיא אכן כוללת עלייה, יש כמה גשרונים, מדרגות וחלקים תלולים שניתן להיעזר בהם בחבל אבל באמת באמת שלא דרמטי! השעה הראשונה היא בכלל בהליכה דיי מישורית ביער מוצל. אח"כ מתחילה עליה מאומצת של קצת פחות משעה ואז... מגיעים לדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי! פלא הבריאה לא פחות! אגם מדהים למרגלות הרים מחודדים, צבע לא מהעולם הזה.

בקיצור לא איכזב ואפילו המציאות עלתה על כל דמיון.

אין פילטר בתמונות!!!! נ ש ב ע ת ככה זה!

אחרי מסלול כל כך מרגש היינו גמורים. ירדנו עם הרכב כרבע שעה לכיוון עיירת הסקי המפורסמת

קורטינה ד'אמפצו Cortina d'ampezzo

עיירה יפה מוקפת בהרי הדולומיטיים מכל עבר. במרכז מדרחוב יוקרתי עם חנויות ומסעדות. אנחנו דגמנו את פיצריית Pizzeria Porto Rotondo cortina שהייתה ממש אחלה, המשכנו לגלידה ב Da po שכמובן הייתה אחלה וזהו להיום..

שבעים, המומים מהאגם המטורף ובעיקר עייפים נסענו למלון למנוחה, כביסה, ארוחת שישי....

יום 11- ארונזו קדיני מיזורנה

כשהגענו לאזור ניסינו להזמין חניה לבקתת אורונז וParcheggio Auronzo- זו החניה לתחילת המסלול המפורסם ביותר בדולומיטים ה-Tre Cime.

הסלוט היחיד שמצאנו פנוי היה להיום בין 23:00-11:00 התשלום באתר שלהם תקף ל 12 שעות חניה וכנראה שהיינו צריכים לנסות להזמין הרבה יותר זמן מראש. החניון ממוקם ממש למרגלות 3 הפסגות המפורסמות שכבר ראינו השבוע מכל חור שכן הן עצומות, גבוהות ולמזלנו כל השבוע השמים בהירים. אז כמובן שהזמנו את סלוט החניה הפנוי שמצאנו במחיר מופרע על 40€ זו מקנה אפשרות לעלות בכביש הגישה לאזור שחסום כבר למטה בתחילת הדרך ליד חניון קראוונים וממנו יוצאים כל מיני אוטובוסים לפסגה, כך שגם אם לא מצאתם זמן פנוי שרציתם לחניון העליון, אפשר להסתדר עם השאטלים. זה הקישור להזמנת החניה:

https://auronzo.info/parcheggio-tre-cime-di-lavaredo/

בכל אופן, אחרי 10 ימי מסעות, ואחרי הסיפוק מהמסלול של אגם סורפיס מאמש שגם ממנו אגב ראינו כל הדרך חזור את 3 הפסגות של לאברדו, החלטנו פה אחד שאמנם הזמנו חניה, אבל אין סיכוי שאנחנו צועדים גם היום 5 שעות... ולכן בצער לא רב בכלל, קמנו שוב מוקדם יחסית 7:30 התארגנו ונסענו לבקתת ארונזו והגענו לחניה שהזמנו מראש, לא כדי לעשות את ה Tre Cime אלא כדי להגיע לנקודה המפורסמת שיוצאת מאותו חניון בדיוק

Punto Panoramico Cadini di Misurina

מדובר על צעידה שקראתי עליה שהיא ממש קצרצרה לנקודת תצפית מרהיבה על הרי הקדיני. כרמל כבר היה מותש מכל השבוע ומחשש ששוב מתחילה לו הדלקת בעקב אכילס (מה שישבית אותו שוב מהכדורסל לכמה חודשים) לא לקחנו סיכון והוא נשאר לחכות לנו ברכב.

אה מה מה? מסתבר שההליכה הקלילה היא לא כזאת קלילה ולא כזאת קצרה אבל מתגמלת ביותר במיוחד ביוום עם ראות מטורפת כמו שהיה לנו:

מבקתת ארונזו במקום בו יש פסל דינוזאור שצופה על העמק, יורדים למטה שם השביל מתפתל שמאלה בצורה ברורה ומסודרת לתחילת השביל המקיף את 3 הפסגות, ולמטה ומעט ימינה מתחיל השביל לנקודת התצפית (שביל 117 - פחות מסומן וברור ממה שהתרגלנו פה עד עכשיו)..

בקיצור יורד ועולה ועולה ועולה ומתפצל שמאלה על צוק ככה כחצי שעה ואז זה:

רכס הרים משוננים משוגעים נפרס מול שביננו תהום. לא לבעלי לב חלש, אך בהחלט בהחלט שווה ומשתלם להגיע ולשלם ולו רק עבור הנקודה הזאת.

לחלק הספציפי של הצוק שרואים באינסטגרם אגב, עומד תור של עשרות אנשים שבטח היה לוקח עוד שעה עד שהיה מגיע תורנו להצטלם שם, אבל בחיי שחוץ מלחכות את הספוט הספציפי של האינסטוש זה ליטרלי 20 מטר ליד ורואים בול אותו דבר.

חזרנו לבקתת אורונזו שם חברנו לכרמל, קפה קוראסון שוקולד וליעד הבא שהיה ברור שהוא חייב לכלול מים כי פאקינג 34 מעלות בחוץ ואנחנו בגובה 2000 מטר!!!!

אז נסענו שוב, הפעם לרחוץ באגם המדהים

Lago di Landro או בשמו השני Durrensee

טוב, אם נפלתם על יום חם ממש בדולומיטיים, חובה עליכם לנסוע לשם. מכל ההמלצות וההכנות דווקא כאן באגם הפחות מוכר ומפורסם הזה היה לנו את הצהריים הכי מהנים בטיול: האגם ממש על הכביש, חונים ומשלמים במדחן. אין דמי כניסה, אין שירותים, רק אגם בצבע פסיכי מול הרי הדולומיטיים- ש ל מ ו ת !

צעדנו מעט לאזור שיש בו מעין חוף (בחלק הצפוני) פרסנו מחלצת, עלינו על בגדי ים ונכנסנו לטבילה במיי האגם הקפואים (זהירות הרצפה היא בוץ חלקלק ביותר סטייל ים המלח). זה היה מרענן בטירוף, כיף, תחושת חופש עילאי שאילמלא היינו ישראלים עם תיק של כל הצרות שלנו מהארץ אפשר לומר שזה היה רגע מאושר ומושלם!

מאושרים ושמחי לב, התקפלנו אחרי כשעתיים, עצרנו להשלמת קניות בסופר, הפעם בעיירה דוביאקו/ טובלאך שהסתבר שיש לך כמו לכל העיירות פה מרכז עיירה מקסים עם מדרחוב, כנסיה, מסעדות ופרחים נשפכים מכל עדן חלון רענן (למה רק אצלי כל הפרחים נובלים תוך יומים?!!).

משם נסענו לחווה למנוחה.

Prato Piazza

על המקום הזה שמעתי לראשונה מבעלת החוו קארין, ומסתבר שזהו ה-מקום לטייל בו באזור בו אנחנו נמצאים...

הכביש הצר התפתל כהרגלו בהעלה ההר, סללום אחר סללום וכעבור עעשרים דקות נסיעה מהחווה הגענו לחניון בראש נהר שגילה לנו רמה אלפינית משוגעת בדומה לאלפ דה סוייזי רק עם פחות יח"צ (אגב, בדיוק מה שהרגשתי אתמול לגבי אגם בראייס לעומת לנדרו: השני מהנה פי מליון אבל אין לו יח"צ אז פחות מכירים ופחות עוצרים למרות שהוא נמצא ממש על הדרך בכביש הראשי!)..

בקיצור הגענו לחניה, התחלנו ללכת בשביל לכיוון הבקתה, היינו בהלם מהיופי של המקום אבל אחרי 10 דקות שהובטחו מהחניה לבקתה עם הפנינג מוסיקה וגריל, הבנו ששוב לא מדובר בעשר דקות... והאכילס של כרמל.... נאלצנו לשנות תכניות, כי פשוט לא הייתה לו אפשרות להמשיך ללכת.

ירדנו חזרה את כל הדרך ונסענו לעייריה סן קנדידו שם קראתי שמתקיים פסטיבל Folk.

San Candido

עירייה מקסימה, מרכז שוקק (באופן פרופורציונלי לאזור כן?) מסעדות, ברים, חנויות קטנות...כנסיה, פרחים נשפכים מעדן החלונות, עגלות גלידה מקומוית מעולות שכמובן דגמנו ו- הפסטיבל!

תקשיבו שנקלענו לקטע מטורף של במה עם מוסיקה חיה, עשרות שולחנות אוכל שמסביבם דוכני מזון, יושבים כולם יחד באמצע ומזמינים מהמלצרים התקתקנים מה שרוצים מכל הדוכנים מסביב. לא יודעת איך אבל תוך דקה אחת האוכל התחיל לזרום לשולחן, זול וטעים בטירוף. כולם מבושמים מאלכוהול אווירה טובה, מוסיקה, שקיעה...כיף גדול!!

יום 12- כרטיס פארקי משפחות 3 Zinnen

הגיע יום ראשון בשבוע השני של הטיול, המשמעות היא שהחלה הספירה לאחור:)

הטיסה ארצה בחמישי, ברביעי נפרדים מהדולומיטיים וחוזרים לונציה, כלומר יש לנו כאן 3 ימים אחרונים. מאחר וסימנו וי על כל נקודות המאסט שנעצתי מראש במפה, התפניתי להציץ בדברים הפחות מוכרים ושכמעט תמיד מתגלים כהכי שווים וגם הפעם:

רכשתי און ליין כרטיסים ל- 3 ימים רכבלים לפארקי משפחות בסביבה. הכרטיסים נקראים 3 zinnen ומתאימים לארבעה פארקים.

בגדול זה מתאים לילדים הרבה יותר קטנים, אבל בגלל האכילס של כרמל, החום ששורר גם פה בצפון איטליה והרצון שלנו להוריד הילוך ולהפסיק לנסוע הרבה וללכת המון, הלכנו על זה.

יש להם באתר מסלולים שונים ליום/ 3 מתוך 4 ימים/ 5 מתוך 7 ימים וכו.

הלכתי על 3 מתוך 4 ימים אחרי שבדקתי תחזית מזג אויר לשלושת הימים שנותרו לנו פה ונראים לא גשומים או מעוננים.

וככה אחרי שסוף סוף נתתי למשפחה לקום יקיצה טבעית, מצויידים ב qr קוד שקיבלתי במייל בסיום הקניה, יצאנו לדרך לקראת 12:00.

הפארק הראשון Monte Elmo

הרכבל יוצא מהעיירה Sexten ועולה גבוההה עד לתחנת Parco dell'Olperl's. שם יש נוף מטורף בלתי יאומן של ההרים ושל הרי אוסטריה שממש נמצאים מרחק עליית גבעה משם...

מסעדה מטמטמת על כל הנוף הפתוח (דגמנו כמה קינוחים מוצלחים וכמובן קפה), ומסלול הליכה חושי משגע שמתאים כאמור לילדים קטנים ולמשפחה עם 2 מתבגרים שקרעו את עצמם בעשרת הימים הקודמים...

המסלול פשוט מקסים, מותאם ומושקע בטירוף. עוברים גם דרך כפר גמדים עם בתים מוקטנים ומלא חיות מתוקות שאפשר ללטף ולהאכיל: עזי וכבשי בר, ברווזים, אלפקות...

עולים טיפה במעלה הגבעה עם המסלול ומגיעה לשני אגמונים קטנים עם ספסלי רגיעה..הכל למעלה למעלה על גג העולם. הנוף של כל העמק פרוס מתחתינו וההרים מולנו. גן עדן!

יש מנקודת הרכבל הזאת עוד המון מסלולים ועניינים אבל אנחנו היינו במוד צ'יל ואחרי כשעתיים של הנאה מהמסלול, החיות והמסעדה ירדנו חזרה לרכב.

נסיעה של 5 דקות הביאה אותנו לרכבל נוסף (שני מבין הארבע שנכללים בכרטיס הרכבלים 3 Zinnen שקניתי) והגענו ל

MGD - Cabinovia Tre Cime

הרכבל שנראה בדיוק כמו קודמו (אדום), העלה אותנו שוב במעלה ההר אל עבר עוד פנורמה מהממת, רבצנו שם ספגנו אוויר הרים צלול כיין

והחלטנו שמספיק להיום.

מי שמעוונין בפסגה הזאת

stiergarten יוצאים מסלולי אפניים בדרגות שונות ומסלולי הליכה על קו הגבול עם אוסטריה ועוד...

חזרנו לדירה לנוח קצת.

בשעה 17:00 קליה ואני החלטנו שנחנו מספיק, יואב הרגיש שהוא חייב ללכת למכבסה וכרמל באופן לא מפתיע היה חייב להמשיך לנוח. וכך היה: כרמל נח יואב נסע למכבסה אבל בדרך הוריד אותי ואת קליה בעוד אחד המקומות המפתיעים של הטיול!

בריכת שחיה מקומית ממי נהר Naturbadeteich Toblach

יוו זה היה מוש! כבר ערב אבל חם והבריכה הזאת עם הדשא וההרים ממול וכל האיטלקים והאיטלקיות האלו ברקע... מדהים! שילמנו על שתינו 7€ כניסה יחד וחיכינו שיואב יבוא לאסוף אותנו כשסיים במכבסה לקראת 19:00. היה תענוג ממש, מניחה שנחזור לשם מחר/ מחרתיים

יום 13

להבוקר לא היו תכניות מיוחדות חוץ משיחת זום שיואב קבע לשעה 9:30 שזה בעצם 8:30 באיטליה, אבל בגלל שקמנו מוקדם משום מה, החלטנו יואב קליה ואני לקפוץ שוב להציץ על אגם בראיס גם בבוקר. את כרמל אפילו לא ניסיתי להעיר חחח ותוך 10 דקות מהמלון הגענו. חשבתי שכל כך מוקדם (7:30) נהייה לבד אבל ממש לא! תור מטורף כבר עמד והשתרך להשכרת סירות העץ שנפתחות בשמונה. אנשי הקראוונים יצאו לראות ועוד כל מיני שהשכימו קום.

ראינו שהאגם אכן מהמם גם בבוקר, וחזרנו למלון דרך עצירונת הצטיידות בסופר.

אחרי סיום הזום, המתבגר הרוטן הוער, אכלנו וזזנו לרכבל הבא והשלישי במספר בכרטיס שרכשנו אמש 3 Zinnen

Family park Baranci/Hounold

מקום מתויר מאוד, חניה גדולה אבל מלאה- נראה לי שמצאנו את המקום האחרון שהיה פנוי בחניה הקרובה.. תורים ועומס.

כמה כיף שהיה לנו את הכרטיסים שחסכו לנו גם את התור וגם את עלות החניה- שמסתבר שהיא חינמית לעולים ברכבלים.

מדובר ברכבל כסאות פתוח לארבעה שעולה למעלה בהר מול הנוף ההררי שכמעט וכבר התרגלנו אליו.

שם למעלה עולם ומלואו למשפחות עם ילדים קטנים: כפר גמדים, 2 אגמוני רגליים מלאכותיות של הענק ברניצ'י, אבובים יבשים, פארק חבלים, מסלול משפחות וכמובן כמובן מסעדות/בר/קפה.

אבל אנחנו הגענו לשם למטרה אחת והיא:

מגלשות אלפיניות Fun bob

מאחר והיו לנו את הכרטיסים שמקנים רכבלים חופשי. הגענו למעלה, ראינו שאין תור (לעומת היום הראשון בו הגענו לאזור וראינו שכתוב שיש המתנה לירידה במזחלות של שעתיים וחצי!!!)

לכן, בלי להסס, רכשנו לקליה וכרמל 2 כרטיסי ירידה במזחלות (14.5€ לכל גלישה, ככל שקונים יותר גלישות המחיר פר גלישה יורד) הם גלשו מטה ועלו אלינו בחזרה עם הרכבל.

לצערי העקב של כרמל לא איפשר לנו לעשות אפילו את מסלול המשפחות כך שנאלצנו למצוא חלופה שלא כוללת שום תזוזה, אחרי כמה דקות נזכרנו בבריכה המהממת שרק קליה ואני נהננו בה אתמול ובלי לקחת מגבות אפילו חזרנו לשם כולנו. המקום כאמור מ ו ש ל ם ! היום יום שני , גם היו הרבה פחות אנשים מאתמול (ראשון הוא הרי השבת של חול ויום המנוחה שתמיד עמוס)... בילנו בכיף ובנחת וחזרנו משם למלון

אחרי מנוחה קלילה, החום עדיין היה כבד אז בשעה 17:00 נסענו 8 דקות ודגמנו בריכה נוספת:

Freibad panorama welsberg

עוד בריכה מהממת בעמק הפעם בריכה רגילה כמו שאנחנו מכירים מהארץ, רק עם 2 הבדלים מרכזיים: הנוף והמחיר.

על הנוף אין מה לדבר, והמחיר? בכניסה אחרי השעה 17:00 הוא 4.5€ למבוגר ו 3€ לנוער-בדיחה!

הבריכה ענקית, המים בה היו בטמפ' טובה וחמימה יותר מהבריכה הטבעית של הבוקר, יש כמובן כמו בכל מקום גם בריכת פעוטות, מתקני שעשועים ובר:)

יום 14 ואחרון בדולומיטיים:(

כן כן זה היום האחרון בהרים, מזג האויר חם ובהיר ואנחנו ננצל אותו עד הסוף! לפחות חלקנו...

כרמל פרש סופית מהטיול ולא טרחנו להעיר אותו אפילו, ואילו קליה יואב ואני התארגנו ויצאנו לכיוון הרכבל הרביעי שנותר לנו בכרטיס ה 3 Zinnen

Croda Rossa

ממש מול 2 הרכבלים בהם עלינו אתמול נמצא הרכבל הזה. הגענו אליו תוך נסיעה של כעשרים דקות מהמלון, בלי תור מצוידים בכרטיסים עלינו עליו לכיוון התחנה העליונה ופארק המשפחות.

הקרוניות עצמן כאן יותר מיושנות ואפילו מעט מפחידות והרכבל עולה מעלה מעלה שוב אל ההרים המדהימים.

כשהגענו גילינו מסלול חדש למשפחות שנפתח לפני כחודש ביולי 2025

Rocky spirits

פשוט מדהים כמה הם מנגישים ומתאמצים עבור ילדים (ומשפחות שנמאס להן מסלולים ארוכים). מסלול קליל טבעתי מול נופים מטורפים למרגלות הפסגות עם תחנות של פסלי עץ והסברים שלא טרחנו לקרוא חחח

נהננו מההליכה שלקחה לנו פחות משעה ובסיום לפני שירדנו חזרה התיישבנו לקפה וקינוחים ב Rifugio Rudi- מסעדה מטורפת עם נופים בלי ניתנים לתאור מכל צד.

הכל היה טעים ונעים!

חזרנו למטה ברכבל, ונסענו למכבסה לכביסה אחרונה כי הרי יש חוק שלא חוזרים עם כביסה מלוכלכת הביתה!

אחרי מנוחה וארוחת צהריים שהכנו נסענו ל

אגם Lago d'Anerselva

כחצי שעה מהחווה ממש 10 דקות מהגבול עם אוסטריה בעמק יפה עם כביש צר מגיח פתאום אגם יפה עם צבע מטורף ולמרות הנידחות שלו והכביש שבקושי מספיק למעבר דו סיטרי פתאום מקום הומה אדם. ליד האגם מסעדה בחלק הצפוני בו חנינו יש מסעדה ודשא. אפשר להיכנס לשחות. המים היו בשבילנו קפואים אז הסתפקנו בקפה ומאפה מקומי והמשכנו למקור מים חמימים יותר

Cron4 בריכות

הגענו באזור השעה 18:00 למתחם הבריכות הזה. עכשיו תראו, מי שהיה בטרמות אצל השכנה אוסטריה יתקשה להתלהב מהפסיליטיז באיטליה כי בקטע הזה הם....פחות. אבל מי שבא לו בריכה חמימה בסוף יום מול הנוף הירוק הזה בהחלט יכול להסתפק.

גם המחיר סביר בהחלט 38 € לארבעתנו לכניסה של עד שעתיים וחצי. יש גם איזור ספא נודיסטי- ויתרנו...

יום 15- חוזרים מהדולומיטיים לונציה

השקמה, התארגנות, פרידה מקארין והחווה המהממת שלה בה התארחנו שבוע.

הדרך משם חזרה לונציה אורכת כשלוש שעות אז חתכנו אחרי כשעה וחצי עם עצירה ב

Lago delle Tose Calalzo

בגדול הדרך למטה מהדולומיטיים לקחה אותנו דרך ארונזו ועוד עיירות איטלקיות שנראו יותר מיושנות והרבה מאוד יותר אוטנטיות ומדליקות. ראינו על הדרך גם פארק שנראה ממש ממש מדליק שנעצתי במפה לפעם הבאה: Three Peaks Adventure Park וגם אגם עם סכר מטורף שבו ממש היינו חייבים לעצור לשניה לצלם:Punto Panoramico - Lago di Santa Caterina

אבל אם לחזור לאגם המקסים בו עצרנו לחילוץ עצמות ופיקניק שווה עם דברים שקנינו בסופר Lidl האהוב עלינו ממש 5 דקות מהאגם עצמו. הצטיידנו וחנינו ב Parcheggio pubblico del Lago Lagole משם ירדנו 3 דקות ברגל והתבייתנו על ספסל מוצל לפיקניק שווה. המקום משגע, יש אגם גדול ואחד קטן שמשמש לדייג. מקומיים דגים ומשלמים לפי משקל הדגים שהעלו בחכתם. צבע המים מטורף- כבר התרגלנו...וכמובן שיש מסעדה ממש בין האגם הגדול והקטן גם בה דגמנו קפוצ'ינו ומקיאטה...